#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יש במינו במחובר שהובא ביו""ט א' של ר""ה או ביו""ט הסמוך לשבת, צריך להמתין עד מוצאי יו""ט או שבת בכד""ש, מדוע שונה מהובא ביו""ט א' של גלויות שמותר בליל יו""ט שני בכד""ש."	"יו""ט של גלויות באמת א' מהם חול, אבל כאן שניהם קדושות ודאית ואינן ראוים לעשיה ונמצא שהגוי הועיל לו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. נלקטו הפירות או ניצודו הבהמות מאליהן ביו""ט הסמוך לשבת האם אסורות בשבת, ומדוע. ב. האם יש איזה הבדל בזה בין הובא ביו""ט הסמוך לשבת לבין שבת הסמוכה ליו""ט. ג. האם צריך להמתין בכד""ש."	"א. אסורות משום הכנה שאין יו""ט מכין לשבת. ב. בפירות שאינן ראויים חיים, הובא ביו""ט האיסור מדרבנן כיון שראוים לאותו היום מה""ת, הובא בשבת שאינן ראויים לאותו יום, לרש""ל הוא איסור תורה לרשב""א ור""ן הוא דרבנן. ג. א""צ.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"נלקטו מאילהן ביו""ט א' האם מותרים ביו""ט שני למי שהובא בשבילו ומדוע. האם ביו""ט עצמו מותרים בטלטול ומדוע."	"מותרים בשני שממ""נ אחד חול. ביו""ט עצמו, בטלטול אסור משום מוקצה דמחובר ובפירות משום גזרת שמא יעלה ויתלוש.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	סכם השיטות מהו השיעור דכדי שיעשו בנלקט לישראל או בהובא לישראל מחוץ לתחום, ואיך נקטינן.	"א. שילך לאותו מקום וילקט ויחזור.הרשב""א.<br>ב. שיוכל להביא ממקום קרוב הסמוך לעיר.הרא""ש<br>ג. לעצמו כנ""ל לאחרים כדי לקיטה לחוד. סמ""ק. ועו""ש חולק.<br>ולאחרים אפשר שא""צ להחמיר וסגי בשיעורו של הרא""ש. <br>ד. בסימן שכ""ה העתיק שיטה שהשיעור הוא ביום שאין דרך להביא בלילה. וכאן לא העתיקו משמע שמקיל. ואפשר דוקא בתחומין ולא בנלקט. ולצורך מצוה ודוחק יש להקל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"א. מה הדין בספק אם ליקט הגוי ביו""ט (לצורך עצמו).<br>ב. מה הדין ודאי נלקט היום וספק לישראל.<br>ג.מה הדין בספק נלקט ביו""ט וספק לישראל.<br>ד. מה הדין בדורון שהביא העכו""ם לישראל.<br>ה. מה הדין בספק נלקט ביו""ט שני ספק ניצוד ביו""ט ב'."	"א. אסור ולערב מותר מיד. ב. אסור אבל לערב מחלוקת אם מותר מיד. ג. לערב מותר מיד. ד. נידון כודאי נלקט היום ובשביל ישראל ואסור בכד""ש. ה. אסור די""א שכל שיש מאותו מין במחובר דרכן ללקוט ביומן.ובצידה שאין חשש זה מותר דהוי ספד""ר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"נלקט ביו""ט א' של ר""ה מהו לאכול בשבת שלאחריהן."	"מחלוקת.ורמ""א מחמיר אלא דלהט""ז בשם מהרש""ל מותר במוצ""ש מיד ולרע""א אסור.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	אין במינו במחובר שהובא מחוץ לתחום עבור ישראל מה דינו לענין אכילה ולענין טלטול.	"אסור באכילה למי שהובא ולאחרים מותר ובטלטול מותר לכולם בעיר מוקפת או בד""א.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"הובא ביו""ט א' לישראל האם מותר לו בשני בכד""ש (לדעת רמ""א). הובא ביו""ט א' של ר""ה האם מותר בשני.ומה הדין בשבת שאחר יו""ט בהנ""ל."	"מותר אפילו לרמ""א שמחמיר בנלקט לישראל בהובא מחוץ לתחום מקילים. מותר מטעם הנ""ל. מותר כנ""ל.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"ישראל ששלח את הגוי להביא פירותיו מחוץ לתחום ונתעכב והגיע ביו""ט האם הפירות הן מוקצים ואסורים בטלטול."	"למ""ד שיש מוקצה ביו""ט י""א שהם מוקצים אם לא היתה דעתו עליהם מאתמול.וי""א שלא, כיון שאינו אלא מפני ריחוק מקום ולא היקצה אותם מאכילה. ויש לסמוך בשעת הדחק.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן תקטו עד סוף הסימן		מאגר
